#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכה. האם רב חסדא שאמר שמודה רנב""ה בגונב חלבו של חבירו ואכלו&nbsp;שהוא חייב שכבר נתחייב בגנבה קודם שיבוא לידי איסור חלב, חולק על רבי אבין שאמר שהזורק חץ מתחילת ארבע לסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שעקירה צורך הנחה היא, ומה הנפק""מ בין התירוצים?"	"אינם חולקים. התם אי אפשר להנחה בלא עקירה הכא אפשר לאכילה בלא הגבהה דאי בעי גחין ואכיל. לרש""י למטה מג' דלא הוי הגבהה. והקשו התוס' (ד""ה דאי) דבפיו קנה ולכן פירש ר""י דאם הוא בראש קנה יכול הוא לשחות ולתוחבה עד בית בליעתו. וכתבו התוס' (ד""ה הכא) וה""ה דה""מ למימר דאפשר לאכילה בלא הגבהה כגון אם תחבה לו חבירו.<br>א""נ התם משזרק את החץ לא מצי לאהדורה הלכך משעת עקירה סופו לקרוע לו שיראין, הכא מצי מהדר ליה הלכך לא אמרינן משעת הגבהה אתחלה לה אכילה.<br>והנפק""מ בין התירוצים במעביר סכין ברה""ר וקרע שיראין בהליכתו, להך לישנא דאמרת אי אפשר להנחה בלא עקירה הכא נמי אי אפשר להנחה בלא עקירה, להך לישנא דאמרת לא מצי מהדר לה הכא מצי מהדר לה."	כתובות לא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכו. לבן עזאי שאמר מהלך כעומד כיצד חייבים על מעביר ד' אמות ברה""ר? "	"כתבו התוס' (ד""ה מהלך) שמעביר ד""א ברה""ר שחייב הלכתא גמירי לה ולא לומדים ממנה כיון ששם זה מקום חיוב, ובן עזאי מיירי במהלך מחנות לפלטיא דרך סטיו שהוא מקום פטור. ובירושלמי כתבו שלבן עזאי מעביר ד""א ברה""ר חייב רק בקופץ."	כתובות תוס' לא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכז. תניא היה מגרר ויוצא פטור על הגניבה מפני שאיסור שבת וגניבה באים כאחד 1) מה החידוש ובאיזה אופן מדובר 2) להיכן הוציא ומדוע פטור? 	"1) סד""א אין דרך הוצאה בכך, קמ""ל. ומדובר במיצעי וקמ""ל דהוי נמי דרך הוצאה אף דהוא אורחיה ולאו אורחיה. ובתוס' (ד""ה רב אשי) הביא שר""ת גרס רב אשי אמר כגון שצירף ידו למטה משלשה וקיבלו וכדרבא, ואתא לשנויי דמגרר ויוצא איצטריך ליה לאשמועינן דאגד יד לא שמיה אגד וכדרבא דאמר הכי בשבת צב,א ומיירי כשהוא נשאר בפנים והוציא ידו אחת ובאחרת מגרר לתוכה, ודוקא צירף למטה מג' דלמעלה משלשה שמיה אגד דבתר גופו גרירא.<br>2) הוציא לצידי רה""ר ור' אליעזר היא, וכי קאמר ר""א צידי רה""ר כרה""ר דמו הני מילי לענין חיובא דשבת דזימנין דדחקי רבים ועיילי להתם אבל לענין מיקנא קני דהא לא שכיחי רבים. רב אשי אמר לעולם לרה""ר כגון שצירף ידו למטה משלשה וקיבלו. רבינא אמר לעולם לרה""ר ובר""ה נמי קנה."	כתובות לא: ותוס'		
